אישה עגונה

אחד הנושאים הקשים במקרים של גירושין, הוא סרבנות גט. סרבנות גט היא סיטואציה שבה בעל מסרב להעניק גט לאשתו, וכך היא נשארת כלואה במערכת יחסים של נישואין שלא מרצונה. חשוב להעיר שסרבנות גט יכולה גם להיעשות על ידי האישה כלפי הגבר, כאשר אז מדובר בסיטואציה שבה האישה מסרבת לקבל גט מבעלה. במאמר שלהלן נסביר מה המשמעות המשפטית של עגינות, וכן נפרט מה חשוב לדעת על עגינות לפי הדין הדתי. נעיר כי מטרת המאמר היא להעניק לכם הקוראים מידע איכותי, אך המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי אצל עורך דין משפחה. 

גירושין ונישואין בישראל:

בישראל, קיים דין מיוחד לגבי נישואין וגירושין. להבדיל מרוב מדינות העולם, שבהן נישואין הן עניין מאוד פשוט, שכן נישאים ברשות המקומית. בישראל, עוד לפני הקמת המדינה, חוקק על ידי שלטון המנדט הבריטי, "דבר המלך במועצתו". מדובר בחקיקה שהקנתה לכל העדות הדתיות בארץ ישראל, את הסמכות לעסוק בשפיטה בתחום דיני האישות. לדוגמא, הסמכות הוענקה לבתי דין מוסלמים על מוסלמים, ולבתי דין יהודים – על יהודים, בתחום הגירושין והנישואין (דיני האישות). לאחר הקמת המדינה, חוקק בישראל חוק שיפוט בתי הדין הרבניים, בשנת 1953. החוק הזה מקנה לבתי הדין בישראל, סמכות בלעדית לעסוק בתביעות לגירושין ונישואין של יהודים. 

המשמעות היא שבני זוג יהודים בישראל, יכולים להינשא בישראל רק לפי הדין הדתי–עברי. כלומר, הנישואין ייערכו לפי הדין הדתי ולא לפי הדין האזרחי. אגב, משום שזהו הדין, הרי שלא פעם ישנן הגבלות על נישואין וגירושין, בשל הוראות שונות בדין הדתי. לדוגמא – נישואין של כהן וגרושה אינם אפשריים בישראל לפי הדין הדתי, משום שהאחרון לא מכיר בכך. גם נישואין בין גבר יהודי לאישה נוצרייה אינם אפשריים, אלא לאחר גיור, כי הדין הדתי לא מכיר בנישואי תערובת. 

נציין כי זוג המבקש להתגרש, צריך להגיש תביעה לבית הדין הרבני. על מבקש הגירושין להוכיח שיש לו עילת גירושין מתוך העילות המפורטות בדין העברי–דתי, כמו – בגידה (אישה שמקיימת יחסי אישות עם גבר אחר), מעשה כיעור, עקרות וכו'. 

אחד הנושאים העיקריים שקשורים להכפפת הדין הדתי–עברי על דיני הנישואין והגירושין, הינו עגינות. זה נושא שקיים בגלל תלותם של בני זוג יהודים, בדין הדתי. בחלק הבא נסביר על עגינות.

מהי בעצם עגינות?

הבה נציג את הסיטואציה הבאה: מתנהלת תביעת גירושין בבית הדין הרבני. האחרון קובע כי יש עילת גירושין ובהתאם קובע מועד לסידור גט. במעמד סידור הגט, הבעל מסרב לתת גט לאשתו. מה הדין במקרה כזה? כאשר האישה לא יכולה להתגרש, היא עדיין נשואה לבעל. 

המשמעות היא אקוטית בדין הדתי, משום שבמקרה של סרבנות גט, האישה בעצם נשואה, והיא אינה יכולה להינשא לגבר אחר ולהביא ילדים ממנו, משום שאז הם ייחשבו לממזרים. יש לכך משמעות קשה בדין הדתי, מכיוון שממזרים אסורים בקהל ובחיתון. כמו כן, אישה שמקיימת יחסי אישות עם גבר שאינו בעלה, נחשבת בתור בוגדת, על כל המשתמע מכך בדין העברי–דתי. לכן מדובר בסיטואציה קשה מאוד לנשים, וישנן נשים בישראל שהן מסורבות גט, על כל ההשפעה החריפה על חייהן האישיים.

מצד שני, סרבנות גט יכולה להיות כלפי גברים, כלומר – גם האישה יכולה להיות סרבנית גט, אם תסרב לקבל גט. במקרה כזה, גם הבעל יכול להיחשב כעגון. עם זאת, חשוב להעיר כי להבדיל מנשים, גבר שמסורב גט, עדיין יכול לקיים יחסי אישות עם אישה אחרת, וילדיו לא ייחשבו כממזרים (להבדיל מאישה שעושה כן). כמו כן, במקרים חריגים, גבר שהוא מסורב גט יכול לקבל היתר של 100 רבנים, לשאת אישה שניה. מפורסם בהקשר הזה, הסיפור של שולי רנד וצופית גרנט שנישאו לפני זמן מה, לאחר ששולי רנד קיבל היתר של 100 רבנים להינשא, למרות שהוא עדיין נשוי לפי הדין הדתי–עברי, לאשתו הראשונה. 

סנקציות נגד סרבנות גט:

הדין העברי–דתי וגם החוק האזרחי, מאפשרים הטלה של סנקציות נגד סרבני גט. ניתן להטיל על בעל סנקציות כספיות, שלילת רישיון נהיגה, אפילו "שיימינג" במקום העבודה תוך פרסום בפרהסיה. כמו כן, ניתן אפילו לכלוא סרבן גט, במקרים חריגים. 

במקרים של סרבנות גט, חשוב מאוד להיות מיוצג על ידי עורך דין גירושין. מדובר בסיטואציה לא פשוטה, לכן ייצוג משפטי הולם הוא דבר נדרש וחשוב מאוד.