גיזום עצי הדר - החשיבות ודרך הביצוע

במדרג אהבת העצים בישראל, מדורגים עצי ההדר בצמרת הגבוהה. הישראלים אוהבים אותם ולא בכדי. הם מרשימים, ריחניים וכמובן מניבים פירות טעימים. יחד עם זאת, חשוב לדעת כי צריך גם לטפח אותם וזאת באמצעות גיזום תקופתי בזמן ובאיכות ראויה. מדוע זה חשוב וכיצד מבצעים זאת בצורה נכונה? מייד תבינו.

הסיבות העיקריות לגיזום עצי הדר

בדומה למרבית העצים האחרים, גם עצי הדר דורשים גיזום אחת לתקופה (לרוב – אחת לשנה). הסיבות לכך מגוונות ובראשן השמירה על בריאות העץ. גיזום איכותי ויעיל מסייע לעץ ההדר לשמור על ענפיו בריאים וחזקים (בעיקר באמצעות סילוק ענפים חולים ויבשים, אשר "מדביקים" את הענפים הסמוכים להם), מה שבאופן ישיר משפיע על גודל, איכות וטעמם של הפירות הצומחים עליו. 

זאת ועוד, גיזום עצי הדר מעניק להם את מידת השמש הנכונה, מה שמסייע לשמירה על המראה הנאה והרענן שלהם וגם מעניק לאדם המגדל אותו גישה נוחה ומהירה לקטיף הפירות. בקיצור, פעולת הגיזום אינה מהווה רק המלצה. גיזום הוא עניין רציני, שהימנעות או דחייה שלו עלולה להסב לעץ נזק ממשי.

חושבים לגזום בעצמכם? חישבו שנית!

בכל פעולה דוגמת פתיחת סתימה בשירותים, צביעת הבית או גיזום של עץ, עולה השאלה הגדולה: האם לעשות זאת בכוחות עצמכם ובכך לחסוך לא מעט כסף, או שמא להיעזר בחברה מקצועית? ובכן, כשניגשים לשאלה זו, חשוב לנסות להשיב על שאלה משנית חשובה לא פחות: מה הכי גרוע שיכול לקרות? סתימה בשירותים? מקסימום לא תצליחו. צביעת הבית? שטויות, ייצא לא אחיד וילכלך את הרצפה.

 בגיזום של עץ המצב לא כל כך פשוט. בפעולת הגיזום קיים סיכון – גם לבטיחות שלכם וגם לבריאות העץ. בכל הקשור לבטיחות שלכם, עליכם לקחת בחשבון כי עצי הדר יכולים להגיע גם לממדים המחייבים עבודה בגובה, וכשעושים זאת לא נכון, זה עלול להיגמר בבית החולים. אל תחשבו "בסך הכל לעלות על סולם, מה כבר יכול לקרות?", כי במציאות זה לא רק שהעמידה היציבה על הסולם לא תמיד נוחה, אלא שהאחיזה והשימוש בכלי עבודה וחיתוך תוך כדי, מקשים עוד יותר על שיווי המשקל. 

כמובן שגם המחשבה "מה כבר קשה בגיזום נכון של העץ?" שגויה מיסודה. גיזום עצי הדר יש לעשות באופן מתוכנן ושיטתי, תוך שימוש במזמרה מקצועית, בזווית חיתוך של כ-45 מעלות, תוך הבנה אילו ענפים מוטב לגזום (חולים, יבשים, מתים, נוגעים בקרקע) ואלו יש לטפח. 

בשורה התחתונה, במקרה של גיזום עצים, כמה סרטוני יוטיוב ומזמרה בהשאלה מהשכן לא יועילו. שכרו חברה מקצועית והבטיחו לעצמכם גיזום איכותי ובטוח! בהצלחה! 

דיני משפחה וירושה

בישראל, דיני הירושה נכללים בדיני המשפחה. דיני הירושה עוסקים בליבת היחסים בין בני משפחה, ביצרים, בכעסים ובקנאה. כמו כן, סכסוכי ירושה מתנהלים בבית המשפט לענייני משפחה, שהוא בעל הסמכות הבלעדית לעסוק בתביעות בתחום המשפחה (למעט בתביעות לגירושין, כאשר אז הסמכות שמורה לבתי הדין הדתיים). במאמר זה נעסוק בדיני הירושה: נסביר מה הדין בישראל לגבי ירושות וצוואות, מה חשוב לדעת בנושא, וכן מהי החשיבות של קבלת ייעוץ משפטי מדויק. נעיר כי מטרת המאמר היא להעניק לכם הקוראים מידע איכותי, אך המאמר לא נועד להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי. 

עיקרים בדיני הירושה בישראל:

החוק המסדיר את כל דיני הירושה בישראל, הוא חוק הירושה, התשכ"ה–1965 (להלן: "חוק הירושה"). חוק הירושה קובע את כל ההוראות הרלוונטיות הנוגעות לירושה. הוא קובע מי רשאי להוריש, כיצד ניתן להוריש, מי רשאי לרשת, מה תפקידו של מנהל עיזבון, מה הדין לגבי צוואה וכיצד ניתן לערוך צוואה תקינה. כמו כן, חוק הירושה מסדיר את הסמכויות של בית המשפט לענייני משפחה, ואת הפרוצדורה לשם מימוש צוואה או ירושה שלא נערכה לגביה צוואה. חוק הירושה גם מסדיר את סמכותו של רשם הירושה, אשר מוסמך לבצע רישום צוואות וירושות ויישומן ומהווה בלם ופיקוח בעת הצורך. 

הוראות בסיסיות בדיני משפחה וירושה:

חוק הירושה, בחלקו הראשון, כולל מספר הוראות יסוד בסיסיות. כבר בסעיף 1 לחוק הירושה, נקבע כי בעת מותו של אדם, עיזבונו עובר ליורשיו. עיזבון הוא למעשה מסת הרכוש של אדם שנפטר, כמו למשל – דירת המגורים שלו, רהיטיו, חפציו, רכבו וכיו"ב. כמו כן, סעיף 2 לחוק הירושה קובע כי ירושה תיעשה או לפי צוואה או לפי דין (כלומר, בהיעדרה של צוואה). 

סעיף 3 לחוק הירושה עוסק בשאלת הכשרות לרשת אדם. כל אדם רשאי לרשת אדם אחר, ובלבד שהיה בחיים בעת מות המוריש (למשל – בנו או בתו של אדם שטרם נולדו בעת מותו, לא יכולים לרשת אותו). כמו כן, סעיף 5 לחוק הירושה עוסק בשאלה של פסלות לרשת אדם. למעשה, ישנם מספר מקרים שבהם המחוקק קובע בפירוש, שלא ניתן יהיה לרשת אדם. למשל – אם אדם הורשע בכך שניסה לגרום למותו של אדם כדי ליהנות מהירושה שלו, הוא לא יהיה זכאי לרשת אותו. גם אדם שהורשע בכך שהעלים או זייף צוואה של המוריש, לא יהיה זכאי לרשת אותו. אגב, חוק הירושה קובע כי אם אדם הורשע בכך שניסה לגרום למות המוריש, אך המוריש מחל לו על מעשהו וערך צוואה לטובתו, הרי שאז אותו אדם שוב כשיר לרשת (כך לפי סעיף 5'ב' לחוק הירושה). 

ההבדל בין צוואה לירושה:

כאמור, חלוקת עיזבון תיעשה או באמצעות צוואה, או לפי דין. סעיף 10 לחוק הירושה קובע מהי צוואה לפי דין. למעשה, צוואה לפי דין היא צוואת ברירת מחדל. כך, חוק הירושה קובע כי אם אדם נפטר ולא הותיר אחריו צוואה, הרי שיורשיו יהיו רק ילדיו ובן או בת זוגו בחייו, בחלקים שווים (עם הוראות כיצד לנהוג בבן או בבת הזוג עד מותם). במידה ואדם לא הותיר אחריו ילדים או בן או בת זוג, הרי שאז עיזבונו מועבר לאחיו או להוריו, בהתאם לקרבה. למעשה, ירושה לפי דין היא ברירת המחדל החוקית. אדם שלא מותיר צוואה, מותיר אותה אוטומטית לבני משפחתו בדרגה ראשונה.

צוואה, מלשון ציווי, היא הוראה כיצד יש לנהוג. צוואה לפי חוק הירושה יכולה להיערך בכתב, או באמצעות עדים (כלומר – להיערך בכתב אבל עם תוספת חתימה של שני עדים). אלו שתי הצוואות השכיחות ביותר. לצד זאת, צוואה יכולה להיערך בפני רשות, דהיינו בהפקדה לרשם הירושה או בהקראה לפרוטוקול. כמו כן, צוואה יכולה להיערך בעל פה בנסיבות מיוחדות: אם אדם נמצא על ערש דווי ומסר את צוואתו לשני עדים, שרשמו זיכרון דברים וסרו להגיש את זיכרון הדברים לרשם הירושה. 

לסיכום:

דיני הירושה והצוואה הם עניין מורכב וצריך לדעת כיצד להתנהל לפני וגם אחרי. קיים עולם שלם של התנגדויות לצוואה וירושה, שזהו נושא שלא עסקנו בו כלל במאמר. המסקנה הברורה היא שחשוב להתייעץ עם עורך דין בעל ידע וניסיון. 

ילד מחוץ לנישואין

ילד מחוץ לנישואין הוא ילד שנולד עקב רומן בין גבר נשוי לאישה אחרת, או לחילופין, עקב רומן בין אישה נשואה לגבר אחר. על פניו מדובר במהלך של שני אנשים בוגרים. מוסרי יותר או מוסרי פחות, זה כבר לא עניינו של הציבור. אבל – ויש אבל גדול – כאשר נולד ילד מחוץ לנישואין במדינת ישראל, אם הוא יהודי, הרי שיכולה להיות לכך משמעות כבירה, שהיא הרבה מעבר ל"השתובבות" של הוריו שבגדו בבן או בת הזוג. ילד שנולד מחוץ לנישואין, יכול להיות מוכר בתור ממזר, כלומר – אדם שהוא מנודה מהחברה, פסול חיתון ועוד. מכאן, במאמר שלהלן נסביר מהי ממזרות, מה חשוב לדעת, מה המקור לכך וכו'. המאמר הזה נועד לשמש כמאמר תוכן, אך אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי אצל עורך דין משפחה.

מהי ההגדרה לממזר?

ממזר הוא ילד שנולד כתוצאה מקיום יחסי אישות בין אישה נשואה לגבר שאינו בעלה, כלומר – ניאוף. נדגיש – ממזרות נוצרת כאשר מדובר באישה ש"זנתה תחת בעלה" (זהו המונח הדתי). גבר נשוי שמקיים יחסי אישות עם אישה שאינה אשתו, שהרתה לו, אזי הילד לא יוכר בתור ממזר. כמו כן, ממזר הוא ילד שנולד עקב גילוי עריות. ממזר, לפי ההלכה היהודית, הוא אדם "פסול חיתון" ו-"אסור בקהל". מדובר במשמעות מרחיקת לכת.  

המשמעות רלוונטית למדינת ישראל, מסיבה פשוטה – כי בישראל דיני הנישואין והגירושין כפופים לדין הדתי–עברי. דהיינו, זוג יכול להינשא בישראל רק לפי הדין הדתי. כלומר, בישראל אין אפשרות לקיים נישואין אזרחיים, שלא תלויים בדין הדתי (שלפיו גם אם נישאים במדינה זרה, עדיין מתגרשים בבית הדין הדתי). כך שהדין הדתי הוא זה ששולט בדיני האישות בישראל, ולכן ממזרות היא מונח רלוונטי וקריטי במדינת ישראל. 

ממזרות – תופעה כלל דתית:

למעשה, ממזרות היא מונח שלא קיים רק ביהדות, אלא בכל הדתות המונותאיסטיות. קיום יחסי מין אסורים, הינם פסולים גם בנצרות וגם באיסלם. גם בדתות אלו, ממזר הוא ילד שנולד עקב יחסי מין בין אישה נשואה לגבר שאינו בעלה, כלומר – ניאוף. 

סרבנות גט – וממזרות:

ממזרות היא מונח שגם עולה לא פעם בהקשר של סרבנות גט. כאמור, נישואין וגירושין בישראל נערכים לפי הדין הדתי. כך, מי שרוצה להתגרש, צריך להוכיח את קיומה של עילת גירושין. במידה והוכחה עילת גירושין, אזי בית הדין יורה על סידור גט. במידה והבעל מסרב לתת גט לאשתו, הוא בעצם מותיר את אשתו כאישה עגונה, כלומר – אישה שעדיין נשואה לבעלה, למרות שבפועל היא לא באמת נשואה.

המשמעות היא קריטית, כי אישה עגונה היא אשת איש, ואם היא תקיים יחסי אישות עם גבר שאינו בעלה ותוליד ילד, אזי הילד ייחשב בתור ממזר. תופעת העגינות היא תופעה קשה מאוד. למרות שבית הדין מוסמך להטיל סנקציות על בעל סרבן גט, עדיין המציאות מלמדת שיש בישראל לא מעט מקרים של מסורבות גט שבעצם כלואות ולא יכולות להינשא שוב ולהביא ילדים. 

אגב, סרבנות גט יכולה להיות גם מצד האישה, כלפי הגבר. עם זאת, גבר יכול להביא ילד לעולם מאישה שאינה אישתו והילד לא ייחשב בתור ממזר. כמו כן, במקרים חריגים אפשר להתיר לבעל עגון להינשא לאישה אחרת, בהיתר של מאה רבנים. 

הימנעות מבדיקת אבהות – מחשש לממזרות:

בפועל, בתי הדין הרבניים וגם בתי המשפט לענייני משפחה, נזהרים מאוד בעניין של ממזרות, ולכן בישראל החוק אוסר על קיום בדיקת אבהות, אלא בצו שיפוטי. בהתאם, הפסיקה גם יצרה מונח שנקרא "הורות משפטית". כלומר, במקרים שבהם קיים חשש לממזרות, לא אחת נקבע כי לא תיעשה בדיקת אבהות, אלא הבעל של האישה, הוא האב מבחינה משפטית. מדובר בנושא מורכב וסבוך, וחשוב להיעזר בעורך דין משפחה. 

לסיכום:

במאמר זה עסקנו במונח ילד מחוץ לנישואין. הסברנו שעל פניו מדובר בסיטואציה של שני אנשים בוגרים, שקיימו מערכת יחסים מחוץ לנישואין. אולי זה מעשה לא ראוי ומוסרי, אך מעבר לכך, יכולה להיות לזה משמעות כבירה לילד שנולד מחוץ לנישואין, שכן הוא עשוי להיות ממזר. הסברנו מהי ממזרות, כתופעה שמוכרת במספר דתות ולא רק ביהדות. כמו כן, הסברנו את המשמעות של ממזרות, וכיצד נמנעים מהכרה בילד כממזר (על ידי הורות משפטית). את המאמר נסיים בהמלצה חמה, לפנות אל עורך דין משפחה בעל ניסיון.